באירופה כמדי שנה התקיים כנס של ESHRE, הפעם בברצלונה 1-4/2018.
ESHRE – European Society of Human Reproduction and Embryology – הוא ארגון הפוריות והאמבריולוגיה האירופאי, שנוסד ב- 1985.
בכנס הנוכחי הציגה פרופ’ הלנה טידי (Helena Teede) הנחיות מעודכנות בינלאומיות מבוססות מחקרית לאבחון וטיפול בשחלות פוליציסטיות – PCOS.
עיקרי הדברים:
קריטריונים חדשים לאבחון PCOS:
- אישה הסובלת מ:
- Oligoovulation – ביוץ לא סדיר, כ-8 או פחות מחזורים בשנה
- Hyperandrogenism – אנדרוגנים גבוהים בדם
* אין צורך לעשות אולטרסאונד כדי לאבחן PCOS
- אם אולטרסאונד הכרחי, בזכות קידום הטכנולוגיה ועלייה באיכות הרזולוציה של האולטרסאונד צריך למנות 20 זקיקים קטנים בשחלה או נפח שחלה מעל 10 מ”ל (בהנחיות קודמות היה צריך למנות 12 זקיקים קטנים).
- AMH – אחד הימים יהווה קריטריון לאבחון שחלות פוליציסטיות, עדיין זה מדד שאינו מספק לאבחון.
נמצא כי רמות AMH בסרום גבוהות משמעותית אצל נשים עם PCOS. AMH עשוי גם לספק תובנת הפתוגנזה של PCOS. עם זאת, הספרות הנוכחית מגלה הטרוגניות משמעותית, ולכן כרגע זה מדד לא מספק.
- מדידת תנגודת לאינסולין לא מומלצת כבדיקה רוטינית ל – PCOS.
ידוע שבשחלות פוליציסטיות יש תנגודת לאינסולין, אבל בדיקות הללו אינם מדויקות, ולכן לא צריך לשמש כקריטריון אבחון לשחלות פוליציסטיות.
אז מה בעצם השתנה?
עד עכשיו השתמשו בקריטריונים של Rotterdam, שאומרים שניים מתוך שלושת הקריטריונים הבאים צריכים להתקיים כדי להגדיר שחלות פוליציסטיות: 1. היפראנדרוגיזם, 2. ביוץ לא סדיר, 3. מראה של שחלות פוליציסטיות באולטרסאונד.
ההנחיות תומכות בקריטריונים הנ”ל, אבל החידוש הוא שסדר האבחון שונה, כלומר פחות הפניות לאולטרסאונד.
AMH – זהו מדד להערכת הרזרבה השחלתית אצל נשים. שימו לב שזה מדד שמעיד על כמות הביציות ולא על איכות. איפה הוא יכול לשמש אותנו בנוסף? בטיפולי פריון להערכה של תגובה השחלתית, כמדד שיכול לנבא את התגובה השחלתית ב-IVF ולמנוע גירוי יתר שהוא מצב מסוכן ולא רצוי.
בדיקת AMH מאוד נוחה לביצוע, ניתן לבצע אותה בכל שעות היום, בכל יום מימי המחזור החודשי של האישה, ואין צורך להתכונן אליה.
מאוד מעודד לשמוע שבוחנים את המדד הזה שישמש בעתיד לאבחון שחלות פוליציסטיות
טיפול ב-PCOS:
ברגע שיש אבחון, הטיפול מתנהל בהתאם לסימפטומים, המתבטאים כבעיית פוריות או בעיה מטאבולית או השפעה פסיכולוגית.
- לקבלת מחזור חודשי סדיר ואיזון היפראנדרוגוניזם, משלבים טיפול בגלולות למניעת הריון, ללא המלצה ספציפית, העדפה היא למינון נמוך יותר.
- לניהול בעיות מטאבוליות בלבד, לא להשראת ביוץ – מטפורמין – מפחיתה את ייצור הגלוקוז בכבד וכך גורמת לירידת רמות הסוכר בדם.
כדאי מאוד לנתר רמות ויטמין 12B אצל המטופלות הללו, כי מטפורמין מפריע לספיגת 12B.
- לבעיות פוריות בנשים שלא מבייצות עם PCOS:
- קו טיפול ראשון – Letrozole (לטרוזול). זו בעצם תרופה למניעת סרטן שד העובדת על מנגנון חסימת האנזים ארומטאז, אשר משתתף בשלב האחרון של ייצור ההורמון אסטרוגן. מה שגורם להפרשת FSH וכך מגביר את המהלך “הטבעי” לביוץ.
הטיפול הנבחר להשריית ביוץ שנים רבות היה Ikaclomin ובמחקרים חדשים נמצא שלטרוזול יעיל יותר. מחקרים גילו כי זמן הפעולה של מעכבי הארומטז קצר מזה של איקקלומין, והשימוש בהם לא פוגע ברירית הרחם כמו איקוקלומין. בנוסף נראה שלטרוזול גורם פחות סיכוי להריון מרובה עוברים מאיקוקלמין.
- קו טיפול שני – לנשים עם PCOS שלא מבייצות עם לטרזול – גונדוטרופינים (FSH ו/או LH).
- קו טיפול שלישי – נשים עם PCOS שטיפולי קו ראשון ושני כשלו אצלן – ההנחיה פה נרחבת וכוללת הכשרה לבריאות וכל מיניי יישומים סלולריים שיעזרו בביצוע תהליכים הללו. עדויות מחקריות נמוכות לקו טיפולי זה, נדרש לעשות מחקר נרחב בנושא זה.
בטיפול שלנו, אנחנו מתחילים בקו השלישי של הטיפול הקונבנציונלי, הכוונה לאיזון אורח חיים עם שילוב צמחי מרפא ורק אם זה לא יעבוד נפנה לקו טיפול הראשון הקונבמציונאלי.
מהניסיון האישי שלי ראיתי מקרים רבים של נשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות שאפשר לעשות אצלם שינוי ע”י תזונה וצמחי מרפא בלבד.
משמח לראות שיש מקום גם ברפואה הקונבנציונלית לאורח חיים בריא ב-PCOS, אומנם במקום האחרון כששום דבר לא עבד, אבל יש הכרה מרפואה קונבנציונאלית.
כמו כן היה דגש בהנחיות הללו על מעורבות הנפש בתסמונת זו שגם זה חידוש מרענן. לא מעט מההנחיות מוקדשות לחלק זה, טיפול בנשים עם השלכות פסיכולוגיות בעקבות PCOS, וגם דובר על העצמה העצמית כדרך טיפול.
ההנחיות האלה פורסמו בכתבי עת נחשבים: Fertility and Sterility, Human reproduction.
כדאי להישאר מעודכנים.
