זעפרן והשפעתו על הפוריות בנשים

מבוא

זעפרן, המכונה “הזהב האדום”, הוא תבלין ייחודי ויקר.

מופק מצח Crocus sativus, הגדל באיראן, הודו, ספרד ויוון. פורח בסתיו ודורש איסוף ידני מדוקדק.

בשל תהליך הקטיף והייצור המורכב, זעפרן נחשב לאחד התבלינים היקרים ביותר בעולם.

בשנים האחרונות זעפרן זכה להתעניינות רבה בתחום הפוריות.

מחקרים מדעיים מצביעים על פוטנציאל משמעותי של הזעפרן במצבים גניקולוגיים שונים ובפרט בשיפור איכות ביציות, בנשים המנסות להרות ובכך להגדיל את הסיכוי להריון.

הרכבו הכימי של הזעפרן

זעפרן מורכב מעשרות חומרים פעילים, אך שלושה מהם בולטים במיוחד:

• Crocin – פיגמנט אדום-כתום האחראי לצבעו האופייני של הזעפרן.
• Safranal – שמן נדיף בעל ארומה חזקה, האחראי לטעמו המיוחד של הזעפרן.
• Picrocrocin – חומר מר שתורם לטעמו של זעפרן

חומרים פעילים נוספים שנמצאו בזעפרן כוללים ויטמינים, מינרלים, ונוגדי חמצון נוספים, אשר יחדיו תורמים לפעילות הביולוגית המגוונת של התבלין.

מנגנוני פעולה שנחקרו ויכולים לסייע בפוריות בנשים

• שיפור מצב הרוח והפחתת חרדה – הרכיבים הפעילים בזעפרן, כגון קרוצין וספראן, פועלים על מערכת העצבים המרכזית, ומעלים את רמות הסרוטונין והדופמין, נוירוטרנסמיטרים הקשורים לוויסות מצב הרוח ורמת החרדה
• שיפור משך ואיכות השינה – זעפרן מעלה את רמות המלטונין, הורמון השינה, וכך מסייע לשינה איכותית יותר הדרושה לתפקוד תקין של מערכת הרבייה.
• שיפור זרימת דם לאברי הרבייה בכלל ולשחלות בפרט – אספקת דם טובה חיונית לפעילות תקינה של מערכת הרבייה בזכותה יש אספקת חמצן וחומרי הזנה הדרושים לתפקודה.
• אפרודיזיאק – מסייע לשיפור התשוקה המינית בנשים ובגברים
• נוגד חמצון – זעפרן מכיל כמות גבוהה של נוגדי חמצון, אשר מסייעים בהגנה על התאים מפני נזק הנגרם על ידי רדיקלים חופשיים. נזק כזה יכול לפגוע ב-DNA של הזרע והביצית ולפגוע באיכותם.
• נוגד דלקת – דלקת כרונית קשורה לירידה בפוריות. זעפרן מפחית דלקת ברחם, מה שמשפר את סביבת הקליטה של העובר.

מחקרים

מחקר אוסטרלי קליני, כפול סמויות עם קבוצת ביקורת, שפורסם ב-2017 בכתב העת Psychiatry Research, הראה שטיפול בזעפרן יחד עם כורכומין היו יעילים בהפחתת תסמיני דיכאון וחרדה אצל אנשים עם הפרעת דיכאון מג'ורי.

מחקר שפורסם ב International Journal of Fertility and Sterility ב-2016, הראה שתוספת של קרוצין למדיום של ביציות של עכברות במעבדה, יכול לשפר את ההבשלה, ההפריה ותוצאות התפתחות העוברים המוקדמות.

סקירת ספרות שפורסמה ב-2024 ב- Phytotherapy Research, הראתה שזעפרן יכול לשפר את הסימפטומים של מספר הפרעות במערכת הרבייה הנשית, בזכות המרכיבים הפיטוכימיים, כגון crocin, crocetin ו-safranal.

מחקרים שבסקירה הזו, אישרו את היעילות של זעפרן או המרכיבים הפיטוכימיים העיקריים שלו במספר היבטים של מערכת הרבייה הנשית, כולל ויסות של הורמוני המין, פוליקולוגנזה, ביוץ והגנה על השחלה והרחם מפני מתח חמצוני.

ויש מחקרים רבים נוספים, ראו במקורות.

שימו לב

רוב המחקרים נעשו על מיצוי מיוחד של זעפרן הנקרא affron® בתחום מתח נפשי וחרדות.

בתחום הפוריות מחקר נעשו בעיקר על חומר הפעיל CROCIN.

לסיכום

זעפרן מציע פוטנציאל רב לשיפור הפוריות אצל נשים. עם זאת דרושים מחקרים קליניים נוספים.

לפני השימוש בזעפרן בכלל ובטיפולי פוריות בפרט, חשוב להתייעץ עם רופא או נטורופת מוסמך.

חשוב לבחור תוסף זעפרן עם המרכיב המדויק לתמיכה בפוריות ולבחור יצרן אמין.

על מוצר שפותח בקליניקת NovaFertility,  המכיל זעפרן תוכלו לקרוא כאן

*המאמר נועד למטרות אינפורמטיביות בלבד ולא במקום ייעוץ רפואי/נטורופתי

מקורות:

1. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38558480/
2. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35991882/
3. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36186931/
4. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27723543/
5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31669837/
6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33599345/
7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29510352/
8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33925432/
9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34438361/
10. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37627614/
11. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39064796/
12. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37067583/
13. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39064764/
14. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36628554/
15. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38543230/
16. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38306888/
17. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32623132/
18. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27123201/
19. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24767641/
20. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23507933/
21. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36045883/
22. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34480994/
23. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34345389/
24. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30538946/
25. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33356506/
26. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35619323/
27. https://doaj.org/article/ba887e196b8b42b4a15d2146665015d3
28. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29710463/