מה זה אומר?
כישלונות השרשה חוזרים זו חוויה מתסכלת ומאתגרת מבחינה רגשית עבור זוגות ויחידניות במסעם להורות.
למעשה, 10% מטיפולי הפריה החוץ גופית, סובלים מכישלונות השרשה חוזרים .
הגדרה של כישלונות חוזרים – RIF – Repeated Implantation Failure – לא לגמרי ברורה, ויש על זה הרבה אי הסכמה, אין היום נייר עמדה חד משמעי בישראל.
הגדרה מקובלת היום ל-RIF היא: מעל 3 כישלונות חוזרים בטיפולי פוריות, בהנחה שהוחזר עובר בדירוג גבוה. בפועל RIF תלוי בהרבה פרמטרים נוספים כגון גיל האישה, היסטוריה רפואית ועוד. לפיכך ההגדרה הזו היא לא לגמרי מדויקת וצריכה להינתן לכל אישה או זוג בנפרד, בהתאם לפרמטרים האישיים שלהם.
בכנס איי"לה (האגודה הישראלית לפוריות) שהתקיים ב 12.01.2024, דנו על מה אפשר לעשות בנידון, אילו בדיקות כדאי לבצע? ומה האופן הנכון ביותר לטפל .
בכנס, הרצו פרופ' עידו בן עמי שהציג סיכום של אגודת הפוריות האירופאית (ESHRE), המציגה בשיטת
רמזור מה כדאי לעשות ומה מיותר. ד"ר עינת זיוי, רופאת פוריות וגנטיקאית – דיברה על בדיקות גנטיות. וד"ר
יוסי מזרחי, עשה סיכום של כל הנושא .
סיכום נקודות עיקריות מהכנס
ESHRE – אגודת פוריות אירופאית, פרסמו ב- Human Reproduction Open, ביוני 2023, מאמר המסכם מה כדאי לעשות במקרה של RIF וסידרו את זה לפי רמזור [1].
ירוק – למה כדאי לשים לב ומה כדאי לבדוק
כתום – דברים שמופיעים בסבירות נמוכה יותר, אבל עדיין כדאי לבדוק
אדום – בדיקות מיותרות לרוב שאין להם ביסוס מדעי
שימו לב, אורח חיים עומד בראש הבדיקות שכדאי לעשות[2], בדקו את אורח החיים שלכם, הכוונה לאורח החיים של גברים ונשים כאחד (גברים הם 50% מההצלחה). באורח חיים הכוונה היא לתזונה ותוספי תזונה [7], שינה, עישון[3], אלכוהול[4] סמים, קפאין, חשיפה ל-BPA, פעילות גופנית ועוד! לכל הפרמטרים האלו יש השפעה רבה לכל מה שקשור לקליטה להריון![5][6].
בנוסף חשוב לבדוק את רירית הרחם שלכן, לא רק את העובי גם חשוב שהיא תהיה במבנה תקין, ללא דלקת באזור וללא הדבקיות.
ודבר הנוסף שמאוד חשוב לבדוק נוכחות של נוגדנים בדם Antiphospholipid syndrome (APS) ו – Antiphospholipid antibodies (APA)
להמשך בירור (מופיע בכתום): כדאי לעשות בירור קריוטיפ לשני בני הזוג, אולטרסאונד תלת מימד, בדיקות של האנדומטריום, לקיחת דגימה לבדיקת אנדומטריטיס (דלקת באזור הרחם), להעריך מחדש את פעילות של בלוטת התריס, ובדיקה של רמות פרוגסטרון אחרי ההחזרה.
ופחות ממליצים (מופיע באדום): ויטמין D (יש חלוקי דעות על זה נתייחס בהמשך), בדיקת מיקרוביום (בעתיד כנראה זה ישתנה, אבל אנחנו עדיין לא שם), בדיקת תאי מערכת החיסון כגון NK, תאי T, ציטוקינים, ועוד…
אז עד כאן מה שהאגודה האירופאית ממליצה, מה אצלנו?
אין המלצות ברורות וחד משמעיות. יחד עם זאת הועלו דברים נוספים שכדאי לבדוק.
גם אצלנו דובר על חשיבות של אורח חיים בריא, וכמה חשוב לשקף את זה למטופלת.
בנוסף הדגישו חשיבות במקרי RIF לתיקון בעיות מבניות של הרחם כמו פוליפ, מיומה שקרובה לרירית, וטיפול בהידרוסלפינגס (הצטברות נוזל בחצוצרה).
דובר גם על חשיבות של ויטמין D, ראו שתוספת ויטמין D יכולה לשפר את תוצאות IVF [8].
מה שאנחנו ממליצים בקליניקה NovaFetility היא התאמת הטיפול באופן אישי. לבצעה בדיקה לפני תחילת טיפולי פוריות של ויטמין D ולמי שחסר להשלים! לא ממליצים לקחת באופן גורף כי ויטמין D זה ויטמין שומני שנאגר בכבד ובעודף למרות שזה במקרים נדירים, עלול להזיק.
לסיכום
RIF זה נושא כאוב ומורכב.
אין פתרון אחד שיכול לסייע למתמודדים עם RIF, הטיפול אמור להיות מותאם באופן אישי. חשוב לעשות מחקר אינדיבידואלי על הפרמטרים של המטופלת ובן זוגה, ללכת לפי סדר הסבירות, להתחיל בירוק ומשם להתקדם.
מומלץ לעשות בדיקות דם כלליות מקיפות לפני תחילת התהליך כדי לראות שאין חסרים בגוף ואם יש להשלים. לבדוק שבלוטת התריס מאוזנת. לבדוק נוגדנים בדם, קרישיות. לעשות בדיקת דימות לרחם לבדוק שהכל תקין שם. וכמובן לאמץ אורח חיים בריא!
*הכתבה היא לידיעה בלבד, ואינה מחליפה ייעוץ אצל איש מקצוע.
מקורות:
- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37332387/
- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33313697
- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24518810/
- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33336633/
- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27609400/
- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17261576/
- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31870562/
- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29149263/