Ovary Aging – ירידה ברזרבה השחלתית

הקדמה

Ovary Aging – הוא תהליך הזדקנות טבעי ופיזיולוגי של השחלה, המאופיין בירידה של כמות ואיכות של הביציות.

התאוריה המקובלת כיום טוענת שנשים נולדות עם מאגר זקיקים סופי שיעבור ירידה מתמדת ללא חידוש, וגם איכות שלהן יורדת עם הגיל מה שמקשה על נשים בגיל מתקדם להרות.

בפועל כיום אנחנו פוגשים בקליניקה יותר ויותר נשים צעירות המתמודדות עם רזרבה שחלתית נמוכה ובעקבות כך מתקשות להרות או להשיג תוצאות מספקות בתהליכי שימור פוריות.

חשוב לזכור שבנוסף להשפעה על פוריות, לאי ספיקה שחלתית בכלל ואי ספיקה שחלתית מוקדמת בפרט יש השלכות על הבריאות הכללית של האישה.

ישנם גורמים רבים התורמים למצב הזדקנות של השחלה, בבסיס עומדים מנגנונים מולקולריים רבים, לא כולם ידועים עדיין. במאמר הזה, נסקור מה הגורמים העיקריים והנחקרים ביותר המשפיעים על כמות ואיכות הביציות.

ההבנה של המנגנונים הללו, תביא אותנו להבנה איך אפשר למנוע התדרדרות בפעיות של השחלה ואפילו להחזיר גלגל אחרוה ולגרום לאנטי-אייג'ינג של השחלה (Ovary Anti-Aging) וכך לשפר את המצב הקיים ולהגביר כמה שיותר את הסיכוי להריון בריא או לתוצאות טובות יותר בשימור פוריות.

 

לפניכם 5 מנגנונים

     1. התקצרות הטלומרים

טלומר (Telomere) – הוא האזור המצוי בקצה של הכרומוזומים שמכילים את ה DNA שלנו. לכל כרומוזום שני קצוות שבכל אחד מהם מצוי טלומר המיועד להגן עליו, כמו שקצוות שרוכי הנעלים מוגנים בקצה על ידי חיזוק קטן.

הטלומרים מאפשרים שכפול תקין של הכרומוזומים בתאי הגוף שלנו, וגם תומכים במיוזה תקינה בתאי הרבייה.

עם הגיל הטלומרים הולכים ומתקצרים, ונכשלים במשימתם להגן על החומר הגנטי שלנו, וזו בעצם ההזדקנות.

 

קיים קשר בין הטלומרים לבין כמות ואיכות של הביציות.

מחקרים הראו קשר חיובי בין טלומרים הנמצאים בתאי הקומולוס (תאים שמקיפים את הביצית) לבין איכות העוברים.

בנוסף ראו שלנשים צעירות עם אי ספיקה שחלתית יש טלומרים קצרים יותר.

מחקר שנעשה בשיבא הראה שאורך הטלומרים של תאי גרנולוזה בנשים צעירות שמגיבות טוב לטיפולי פוריות ארוך יותר באופן משמעותי מאשר בנשים מבוגרות שאין להם תגובה טובה לטיפול ההורמונלי, מה שמדגיש את החשיבות של אורך הטלומרים כמנבא לתגובה טובה יותר בזמן טיפולי פוריות IVF.

 

לכן המסקנה היא, שכדאי לנו לשמור על הטלומרים שלנו ארוכים ככל האפשר.

והחדשות הטובות הן שיש אפשרות להאריך את הטלומרים האלה!

קיימים חומרים פעילים שעליהם נדבר במאמרי המשך, אבל חשוב להתחיל עם הבסיס שהוא אורח חיים בריא הכולל תזונה, פעילות הגורמת לירידה בקורטיזול (הורמון סטרס) כגון פעילות מדיטטיבית, יוגה, נשימות ועוד.

 

     2. ירידה בפעילות המיטוכונדריה

מיטוכונדריה (Mitochondria) – היא אברון מרכזי התורם לחילוף חומרים סדיר של התאים בגוף. חוסר תפקוד של המיטוכונדריה קשור לתהליך הזדקנות של התאים בגוף, וגם בשחלות.

מיטוכונדריה אחראית על ייצור אנרגיה בתא שלנו (ATP), האנרגיה הזו דרושה להתפתחות תקינה של הביצית, יכולת ההפריה שלה והתפתחות עובר תקין.

 

קיים קשר הדוק בין ירידה בפעילות המיטכונדריאלית וירידה באיכות הביציות עם הגיל.

אי יציבות של דנ"א מטוכונדריאלי (mtDNA) בביצית שקורה עם הגיל, מובילה למוטציות של mtDNA  בביצית, וזה המנגנון שמוביל לירידה באיכות הביצות, ובנוסף לכך מוגבר סיכון להעברת מומים במיטוכונדריה לצאצאים.

מנגנון ההצטברות מוטציות בדנ"א מטוכונדריאלי והשפעתו על פוריות בנשים ובגברים, תואר לראשונה במחקר שפורסם ב-2020, בכתה עת Aging Cell, ראו תרשים:

 

     3. עקה חמצנית – Oxidative Stress

חומרים הנקראים רדיקלים חופשיים (ROS) בעודף גורמים לעקה חמצנית ומעודדים תהליכי ההזדקנות באיברים ע"י גרימת נזק למולקולות כגון: חלבונים, שומנים, DNA, ועוד.

חשוב שישמר איזון בין רדיקלים חופשיים (ROS) ונוגדי חמצון שמגנים על העקה החמצנית.

עודף ROS יכול לפגוע בהתפתחות של זקיקים בשחלה וככה עלול להביא לבעיות פוריות בנשים.

ההזדקנות מובילה לייצור מוגבר של רדיקלים חופשיים ולפעילות מופחתת של מערכות נוגדי חמצון, אשר יחד מובילות לנזק מוגבר למערכת ההפעלה התוך תאית. הצטברות של נזקי DNA היא אחד מגורמי המפתח לפגיעה באיכות הביציות עם הגיל.

 

בתרשים למטה מתוארים נזקים שיכולים להגרם למערכת הרבייה הנשית ע"י ROS

 

     4. איזון בהרכב החלבוני

חלבון הומאוסטזיס (Protein homeostasis) – באופן תקין חלבונים נשמרים בתא בריכוז הנכון והיציב זה עם זה.

עם ההזדקנות, הצטברות של חלבונים ממוקמים לא נכון מצטברים ושוברים את האיזון שנוצר וזה עלול להוביל למוות של תאים אשר תורם לקידום תהליך ההזדקנות ואפילו יכול לקדם מצבים פתולוגיים שונים.

וגם כאן אורח חיים בריא ופעילות גופנית הוא הבסיס לשמירה על הומאוסטזיס של חלבון.

 

     5. דלקת – Inflammation

דלקת כרונית מאיצה את ההזדקנות בגוף.

עדויות רבות הראו כי דלקת כרונית קשורה קשר הדוק להזדקנות השחלות.

מחקרים קליניים מצאו שרמות דלקת היו גבוהות יותר בסרום של נשים צעירות הסובלות מרזרבה שחלתית נמוכה, לעומת נשים באותו גיל עם רזרבה תקינה.

דלקתיות יכולה להגרם ע"י אורח חיים לא בריא, סטרס, מחלות כרוניות, השמנה, זיהומים ועוד.

לכן דלקת משחקת תפקיד חשוב בהזדקנות השחלות.

 

ויש כמובן מנגנונים נוספים, בתרשים למטה סיכום של המנגנונים הנחקרים ביותר:

לסיכום

נשים רבות מתקשות להרות בעקבות רזרבה נמוכה, המתבטאת בירידה באיכות ובכמות הביציות.

עם זאת, סקרנו מספר מנגנונים שבהם ניתן להשפיע כדי לשפר את הסיכויים להריון בריא.

חשוב לציין שמדובר בתחום מחקר מתפתח, ויש צורך במחקרים נוספים כדי להבין באופן מלא את המנגנונים המולקולריים המשפיעים על איכות הביציות. עם זאת, הממצאים עד כה מעודדים ומציעים תקווה לפיתוח טיפולים חדשים ויעילים יותר לשיפור הפוריות אצל נשים.

מוצר שפותח ע"י קליניקה NovaFertility בתחום ה-Ovary Antiaging  לרשותכן תוכלו לעיין כאן

*מידע זה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי

 

מקורות:

1. https://ovarianresearch.biomedcentral.com/articles/10.1186/s13048-023-01151-z
2. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33999842/
3. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37432588/
4. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19864453/
5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27562289/
6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32744417/
7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC9437485/
8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC10471094/
9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38744316/
10. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35031955/
11. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30305393/
12. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34901876/
13. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37627485/
14. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36050696/
15. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37917297/
16. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30126412/
17. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34121193/
18. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29699208/
19. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27247702/
20. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37685928/
21. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31927571/
22. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/7769073/
23. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30611551/
24. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37993053/
25. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37914069/
26. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37248206/
27. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23377770/
28. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26785476/
29. https://academic.oup.com/humupd/article/8/2/141/624668?login=false
30. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37600717/
31. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31011483/
32. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30719458/
33. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37788097/
34. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29243847/
35. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37671592/
36. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35331074/